תפריט
סנסיווריה מון אמור | צמח בית עמיד בקטע אחר

סנסיווריה מון אמור | צמח בית עמיד בקטע אחר

איך להפסיק להיות רוצח/ת צמחים בבית או במשרד ולצבור בטחון. ההמלצה שלי: להתחיל עם צמח אחד שיחזיר לך את האמון ביכולת שלך לא להרוג את צמחי הבית שלך (השלב הבא הוא לעוף עליהם). אם צריך לבחור צמח *אחד* להתחיל ממנו את המסע המשמח הזה, זו תהיה כנראה היא. מדריך מעמיק לסנסיווריה


ירוק זה השחור החדש, וגם קהילות. קהילות או קבוצות פייסבוק הם ה-דבר של 2018, והאמת שאני ממש סקרנית לראות לאן 2019 תקח את זה. יוצא שכחלק משגרת יומי הדיגיטלית, אני ״מסתובבת״ בלא מעט קבוצות שמעניינות אותי – מלבד קהילת הבייבי שלי שעוסקת בתופעת האורבן ג'נגל וגידול צמחי בית – בנושאים מגוונים למדי כמו: עיצוב, נשים, הורות, קרייריזם, טכנולוגיה, תוכן, קופי, שיווק, ועוד כל מיני דברים שמעניינים אותי.

חבורת צמחי בית מעוצבים
בואו נכנס לאווירה 🙂

ואתם יודעים מה יוצא לי לשמוע שוב ושוב, בכל מיני קבוצות כאלה, חלקן הגדול בכלל לא קשור ישירות לעולם הצמחים? את הביטוי ״רוצחת צמחים״, בווריאציות ״רוצחת קקטוסים״ (קל), או סוקולונטים, (כמובן) ואיך לא ״רוצחת צמחים סדרתית״ וכן הלאה. ואני שומעת גם המון תסכול סביב העניין הזה. ומבינה את זה. כל כך.


מצד אחד בשנים האחרונות הבוטניקה פרצה בגדול הרבה מעבר לגינות וגינון חוץ, עמוק אל תוך עולמות הלייףסטייל. ירוק זה טרנדי, זה מצטלם נהדר, וזה פשוט שיק טבעי ונכון. אז כולם/ן רוצים גם, אצלהם בבית. עד כאן טוב ויפה.

טפט בוטני

אממה, פה לדעתי נעוצה הבעיה:

איפה קונים צמחים? לרוב במשתלות.
במה משתלות בארץ מתמחות לרוב? בגינון חוץ.
אז מה קורה? לעיתים קרובות מאוד, עוגמת הנפש מנצחת וזו כרוניקה של מוות ידוע מראש: רוכשים צמחים שלא לגמרי מתאימים לתנאים בבית שלכם, משקים אותם למוות, וזהו. זה הסייקל.
איך אפשר להפסיק את הלופ הזה ולהתחיל להנות מצמחים חיוניים ובריאים בבית?
צריך להתחיל מצמח אחד. צמח אחד! שיחזיק מעמד ויעשה את הקסם שלו, ויתן לכם בוסט של בטחון עצמי ורצון להמשיך עם זה.
על זה אני רוצה לדבר בפוסט הזה.

 

אוקיי, מודה שזו תחרות צמודה, ההחלטה על מי להמליץ בפוסט הזה: פוטוס vs סנסיווריה.
אבל בחרתי באחרונה. בעיקר כי אני ממש עפה על המראה שלה.
הנה עיקרי הדברים והדבר הבא שנשאר הוא רק להתחיל. ולהתמכר.

הכירו: Sansevieria

קווים לדמותה ואיך תצליחו איתה:

צילום: אביטל שוץ לפלאות בוקס // סטיילינג: אני

1. הדבר היחידי שיכול לעשות לה ממש רע ולחסל אותה זה עודף מים.
מה זה עודף מים? בגדול, היא חייבת להגיע למצבי יובש מוחלט במצע. ההגדרה איתה לעודף מים היא כל מצב אחר.

אז כמה להשקות?
אני משקה את הסנסיווריות שלי בממוצע אחת לחודשיים. אני לא מגזימה! והן גם יכולות עוד פחות מזה. הטולרנטיות שלהן ליובש גדולה פי מליון מהטולרנטיות לעודף מים.
אני נותנת להן להתייבש לגמרי לגמרי, מוודאה שהן יבשות ורק אז משקה אותן לרוויה: מוודאה שמים ניגרים כמה פעמים, ומנקזת היטב.
זהו.
כל היתר לא חשוב: הרבה אור, בלי אור בכלל, שמש ישירה, בלי שמש ישירה – הכל הולך.

סנסיווריה בארגז
סנסיווריה בארגז, White פרדס חנה. צילום: מורן מעיין

עוד כמה דברים שטוב לדעת עליה:

1. יש למעלה ממאה זנים של סנסיווריה בעולם.

2. היא אוהבת להגיע ולהיות במצב מגה צפוף בתוך העציץ, השורשים שלה אוהבים את זה.

3. אם וכשמפרידים חשוב להשתמש בסכין חדה ועוד יותר מזה: חשוב לא להשאיר קרקע מוצפת מים בשתילים המופרדים אלא רק ללחלח קלות. למה?
כי בתהליך ההפרדה נוצר מעין גלד ואם הוא מתבוסס בעודף רטיבות הסיכויים שלו לחטוף משהו גדולים. סוג של פצע פתוח בוטאני.

4. זמן מומלץ להפרדה: אביב או סוף הקיץ. בחורף – פחות.


זהו. פשוט וקל.
השלב הבא הוא להתוודע לכמה עקרונות פשוטים ולהתחיל להזניח את הצמחים שלכם. בחיי 🙂

אהבתם? הלכתם על זה?
בכלל צמחים ואתם זה סיפור אהבה? בואו!
מוזמנים לשתף אותנו בקבוצה הנהדרת שלנו שעוסקת בתופעה ובכלל אחת היציאות המעולות בספירת הפייס

0 תגובות


הניוזלטר הירוק והשיקי שלי ישירות לתיבת המייל שלכם. כל מה שירוק וטרנדי בעולם צמחי הבית, פלוס סודות תכלסיים. ובעיקר הרבה פאן