תפריט
אני ושולה | כך תצליחו עם שערות שולמית

אני ושולה | כך תצליחו עם שערות שולמית

אחת מהיפות ביותר, דיווה אמיתית. אצילית ועדינה, אבל כצמח בית עשויה להיות די מאתגרת. בעיני לגמרי שווה את 'המאמץ', לכן כתבתי את המדריך שיסביר איך עושים את זה נכון:


אני ושולה (לא) בחצר

היא כנראה הצמח שניסיתי לגדל בבית הכי הרבה פעמים לאורך השנים. מאחר ונכשלתי איתה כמה וכמה פעמים (לא קשה), אבל לא התייאשתי, קראתי, חקרתי ובעיקר התנסיתי – פיצחתי את זה! פיצחתי אותה! והיא כזו מהממת שממש שווה את ה(סו קולד)מאמץ. למה סו קולד? כי זה לא באמת מאמץ כמו שזה למצוא לה את התנאים המיטיבים שהיא זקוקה להם כדי לשגשג.

כשהיא משגשגת היא צמח דיווה: יפיפייה ואצילית. כשהיא לא מקבלת את מה שהיא צריכה– אה! אין אצלה חוכמות. היא פשוט מסובבת את הגב וסוגרת הבסטה. דיווה. 

אז קודם כל – הידעת? –
בניגוד להמון צמחים אחרים שאנחנו מגדלים ומקורם ביערות הגשם (כל הצמחים הטרופיים הכה טרנדיים) או מהמדבריות (הסוקולנטים, כנ״ל) שולה היא צמח מקומי, שרך רב שנתי נייטיב לגמרי. היא צומחת במקומות מאוד לחים: מערות, נחלים, מעיינות, בין הסלעים. מעבר לזה, היא אפילו אכילה ובעלת לא מעט תכונות רפואיות בפולקלור צמחי הרפואה המקומי.


הערבים מגדילים לעשות ומכנים אותה שערות המכשפה, או כוסברת השאול (מואהאהאה) וחלק מהם אף נמנעים לאכול אותה בגלל שבית הגידול שלה נחשב בית גידול של שדים ורוחות. ספוקי.

שולה ב(מסיבת)טבע

 רוצים שהיא תצליח לכם? בארור. אז הנה כמה קווים מנחים עבורכם, אם תעקבו אחריהם בהתמדה היא תשגשג ואתם תתענגו.

1. מה שאתם לא עושים,
אל תתנו לאדמה בעציץ שלה להתייבש לעולם.
אבל שלא תהיה ספוגה בטירוף, רק לחה. כל הזמן. פשוט אל תתנו לה להתייבש כי זה התנאי הראשוני להצלחה שלה. מה זה אומר בעצם? שכדי להצליח איתה היא צריכה להיות בהישג העין שלכם (הי, לא אמרתי שהיא פשוטה, רק שהיא שווה את זה)

2. ניקוז, מיכל ואדמה.
בגלל שהיא דורשת הרבה מים באופן יחסי, היא חייבת להיות בכלי מנוקז היטב (ובשפה פשוטה: שיש לו לפחות חור אחד, רצוי כמה) עם אדמה מאווררת מאוד, כדי למנוע מצב של רקבון במערכת השורשים שלה.

הכלים הכי טובים לניקוז הם דווקא מיכלי הפלסטיק של המשתלות, הם מרובי חורים. אבל אם אתם רוצים שהיא תעבור לחרס, לכו על טרה קוטה נטורל, בלי גלזורה – הטרה קוטה נושמת ומאיידת מים גם דרך הכלי עצמו (ולא רק דרך החור ניקוז הבודד בתחתית), מה שימנע רקבון אם במקרה תציפו אותה. 

עציץ חרס טרה קוטה, נטול גלזורה

עוד נקודה בהקשר הכלי: היא לא מתה על מעברים, ועוד יותר מזה חשוב שאם העברתם אותה לכלי גדול יותר, שימו לב שלא יהיה משמעותית גדול יותר, רק במידה אחת או שתיים. (זה נכון לכל הצמחים אגב. זה עושה להם שוק בשורשים אם מעבירים אותם לכלי גדול מדי, ביחס למה שהם נמצאים בו עכשיו.)

3. הרבה אור, אפס שמש ישירה.
אבל ברצינות, אפס. היא רגישה לקרינת קרני שמש ישירות והעלים שלה יישרפו כתוצאה מחשיפה ישירה אליהם.

בטבע היא צומחת ומשגשגת כאמור במקומות ממש חשוכים אבל אישית לא הצליח לי איתה במקומות שיש בהם ממש מעט אור.

בשנה האחרונה היא משגשגת אצלי בחדר המקלחת, על אדן חלון צפוני לא גדול בכלל.
כולה הוד והדר. העדינות והגוונים של העלים שלה עושים לי נעים בעינים מדי יום ביומו.

ענין המיקום במקלחת סוגר גם את הפינה של הלחות: מקבלת כמה פעמים ביום בוסט של רסיסי לחות באויר, וגם לא מתייבשת לעולם. קרוב לעין קרוב לברז וכו'.

I just can't get enough


דרך נוספת לספק לה את זה שלא בחדר המקלחת היא להעמיד אותה לצד צמחים נוספים, או בתוך טרריום. ו/או לרסס אותה עם שפריצר על בסיס יומי. רצוי עם מים מסוננים או מהפילטר, נו מה. 

5. היא רגישה לרוחות.
לכן אם היא ממוקמת ליד חלון תוודאו שבימים עם רוח חזקה החלון סגור והיא מוגנת.


6. אם היא עושה קולות של דיווה וגוססת לאיטה, רגע לפני שאתם מתייאשים ממנה, נסו לגזום אותה ממש משמעותית, ואם יהיו לה את כל התנאים האלה ^ היא תתחדש במלוא כוחה.

נסו ושתפו איך זה עבד לכם! כאן בתגובות או
בקבוצה בה אנחנו מדברים על צמחי הבית שלנו בלי להרגיש משוגעים מדי 🙂 

בהצלחה!

8 תגובות

  1. מור
    2 שנים ago

    הפוסט הזה עושה לי חשק לנסות איתה שוב….

    • מיקה יסוד
      2 שנים ago

      בעד! 🙂

  2. יעל פרבר
    2 שנים ago

    הי, אשמח לדעת איך אפשר לייצר שערות שולמית. קיבלתי מחברה ענף קטן ואני רוצה להשריש. הבנתי שזה תהליך שונה מהשרשרה רגילה.

    • מיקה יסוד
      2 חודשים ago

      הי יעל, שולה היא שרך ושרכים מתרבים דרך נבגים, לא זרעים ולא דרך השרשות וייחורים. לכן אין ממש דרך להשריש אותה בבית.
      אם יש לה תנאים טובים היא בד״כ מתרבה מעצמה כעבור כמה זמן

  3. אפרת
    2 שנים ago

    היי מיקה, יופי של בלוג!
    שאלה: האם היית אומרת שכללי אצבע אלו תופסים לכל השרכים באשר הם?

    • מיקה
      4 חודשים ago

      הי אפרת, מוטב מאוחר:
      תודה! לשאלתך, כן – ולא. בגדול, כן.
      עם זה, היא ממש דרמה קווין בהרבה משרכים אחרים, כשמדובר בגידול ביתי (היינו, בטבע בבית הגידול הטבעי שלה, היא מתנהגת אחרת, באופן טבעי). היא למשל, לא סובלת יובש, בעוד שרכים אחרים יכולים להיות טולרנטים אליו בהרבה. היא יותר רגישה לשינוי מקום משרכים אחרים.

      בקיצור, היא מאתגרת יותר משמעותית. אבל שווה את זה 🙂

  4. מיטל מטיאש
    2 חודשים ago

    הי מיקה. נעים להכיר.. קוראת בשקיקה (באיחור של שנתיים… אבל אולי עוד תעני..)
    השולמית שלי באמת עברה ימים קשים ואי התאמה לפי מה שאת כותבת, אבל עדיין חיה. עם עלעל אחד קטן שמסרב להעלם כבר מלאאא זמן. אחרי שקראתי – כמובן שאשנה את תנאי המחיה שלה, השאלה אם להחזיר אותה לעציץ קטן יותר "ולהתחיל מהתחלה" או שעדיף להשאיר במה שנמצאת (חרס בינוני) שקצת הולכת בו לאיבוד.. בקיצור – מנסיונך, יש לך המלצה מה יכול לעזור לה בתהליך השיקום? מה החשוב ביותר?

    • מיקה יסוד
      2 חודשים ago

      הי הי, אם היא במצב רעוע אז אל תעבירי אותה – היא לא חובבת העברות בכל מקרה, בטח לא במצב חלוש.
      תדעי שבאופן כללי, היא לא כזו חובבת שינויים, גם לא שינויי מקום. האם היא במקום מואר?
      למה את מתכוונת שתשני את תנאי המחיה שלה?


הניוזלטר הירוק והשיקי שלי ישירות לתיבת המייל שלכם. כל מה שירוק וטרנדי בעולם צמחי הבית, פלוס סודות תכלסיים. ובעיקר הרבה פאן